קראתי ספר ו….

2007 ,פברואר ב- 14

תאונות מאת יעל הודיה

Filed under: books,Hebrew,Review,ביקורת,ספרים — ireadabook @ 10:16 pm

תאונות הוא הספר השני שאני קורא של יעל הודיה. הראשון היה שלושה סיפורי אהבה. קניתי וקראתי את שלושה סיפורי אהבה כי משהי ספרה לי על רעיון של הבדלי תפיסת תפקידי חיזור בין גברים לנשים. באחד מסיפורי הספר מסופר על ערב לוהט בין בחור ובחורה שרק מכירים ומבלים את הלילה ביחד. בבקר הם נפרדים בטוב אבל הבחורה לא חושבת שהיא צריכה לתת לבחור את מספר הטלפון שלה (או משהו כזה). אחרי מספר ימים (תקופת מה – לא זוכר בדיוק קראתי לפני הרבה שנים J) שבהם אחזו געגועים עזים את שניהם, הם נפגשים באקראי, שמחים אחד לקראת השני אבל הבחורה נורא כועסת על הבחור והוא מרגיש את זה. אחרי קוציניו מוציניו, היא אומרת לו שהיא נורא נורא כועסת עליו בגלל שהוא לא התקשר אליה. הבחור עונה שהוא היה שמח להתקשר אבל היא לא נתנה לו את מספר הטלפון שלה, היא אומרת – אתה צודק אבל אני בכל זאת כועסת.

אני נדלקתי על האנליזה של דקויות ש”הסופרת” – אני לא מרגיש שאני מכיר אותה מספיק טוב לקרוא לה בשמה – מציגה בסיטואציה הזאת ומהרתי ורכשתי וקראתי את הספר. הסיפור הוא השני או השלישי בספר, ופשוט לא האמנתי בין כמה מילים אני צריך לחפש את הסיפור האמיתי, המדהים והיפה הזה. הכל עטוף במין עטיפה מגוננת של מילים ולמה ?

בתאונות, יש לי הרגשה שאת הסיפור האמיתי, את הדמויות של הסיפור, עוטפות מלא דמויות משנה ועלילות שנה שמסיטות אותי מלגעת באמת של הסיפור, בלב שלו. אני צריך להכיר את האבא של הבחורה, את מנהגי החברות של הבת של הגיבור, להכנס לראש של כל הדמויות ודמויות המשנה, לזכות בתאורים – לא מעיקים אני חייב לומר של סצינות וסביבה, הרגשה וכו', קפיצות עלילתיות ושוב, למה ? הסיפור כל כך יפה, אוסף הרעיונות שנאגדו בספר הזה יכול להספיק לשניים או שלושה סיפורים לפחות. הקטע הפותח את הספר – אחות בית הספר מגזימה באנליזה של הבת שהיא פוגשת במסדרונות בית הספר ומזמנת את האב לבוא לקחת אותה מבית הספר רק בגלל שהיא דלוקה עליו, ראויה להרחבה בספר משלה ולא לסצינה אחת מדי רבות מדי בספר העבה הזה.

האוסף הזה מזכיר לי את הבישולים באוניברסיטה שהייתי שופך את כל התבלינים לרוטב של הפסטה ומרוב צבעים תמיד היה יוצא צבע חום עם טעם של ערבוב.

07.FEB.14

הסיפור מתחיל לזוז בערך בעמוד 200 ומי שהחזיק מעמד עד אז יהנה מאד מספר קליל פלוס, עם תוספות לפלוס פלוס לתל אביבים.

הבחור סוף סוף פוגש את הבחורה והזרימה עוברת מקרטוע ודילוגים לרומן תל אביבי מענג במיוחד בקריאה בבתי קפה על אספרסו ארוך ביום שמש חורפי.

בטיסה לפריס:
כיף לקרוא את הקטע היותר טוב של הספר בטיסה לפריס, הצלחתי להתנתק מנוסעי ארקיע של היו שקועים בספר שלהם ויצרו מהומה רבתי מההמראה ועד הנחיתה. ההתעסקות בקטנות של חיי הגיבורים, השקיעה בערמות הפרטים הצילה אותי מהעולם האמיתי. תודה !

פריס:
אין מה לעשות הספר קטן על פריס, מתאיםפ יותר לאספרסו ארוך ולא לקפה נואר

חזרה לביצה:
סיוע נפלא של הספר לטיסה הקשה בחיי, הצלה, מעורר געגועים לשפיות יחסית

שוב בתל אביב:
עברתי את הקטע המענין, כל הקונפליקטים נגמרו, ופתאם אני לא מבין למה יש עוד דפים בספר ?
זה דומה קצת לספרים של פול אוסטר שהפואנטה מגיעה בשלושת רבעי הדרך של הספר ואז, יש עוד דפים, למה ? מה המטרה, לא הבנתי

לסיכום:
לקרוא מהר, אפשר לדלג על דפים עד בערך עמוד מאה שמונים, לקרוא עד שלושמאות ולעזוב את המאה ושמונים עמודים האחרונים
ספר חביב לאללה, לא ברור למה כל כך ארוך

מודעות פרסומת

להגיב »

עדיין אין תגובות.

RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום.

%d בלוגרים אהבו את זה: